במה את עובדת? שאלתי את שרה, והיא ענתה לי "אני סייעת בגן ילדים". שאלתי אותה: למי את מסייעת? מה העבודה שלך? היא תארה עבודה חינוכית לכל דבר: "אני עוזרת לילדים להיפרד בבוקר, מכינה יצירות, עוזרת לילדים בחצר, שרה ואוהבת" אז למי את מסייעת, שאלתי אותה. "לגננת" אמרה שרה, ומיד מבטה צנח אל הרצפה, כאילו התביישה להגיד מה המעמד שלה בגן.
כמה פעמים שמעתן על ריב בין הגננת לסייעת? הגננת מרגישה שהסייעת הותיקה מתנכלת לה, וסייעת מרגישה שמזלזלים בה ואין לה תמיכה. זה לא חייב להיות ככה.
אני מכירה היטב את המבנה הזה, הגדרות התפקידים המיושנות האלו. הגננת: שתפקידה הוא פדגוגי, היא האחראית על מפגשי הבוקר, על היצירות, על המסיבות, ועל השיחות להורים, יחד איתה, "עזר כנגדה" הסייעת: שתפקידה בגדול- לסייע לעבודת הקודש של הגננת, או במילים אחרות, להיות סאנג'רית של הגן. לנקות, להחליף, לגזור ולהכין את היצירות לגננת.
הילדים אוהבים רק אקדמאיות
היום אני רוצה להציע מבנה אחר, הגדרות אחרות שבעיני מתאימות הרבה יותר למציאות. בגן שלנו, כל נשות ואנשי הצוות מוגדרות כ"מחנכות". יש גם "מובילות קבוצה" אך בשום אופן אין סייעות. זו לא רק הגדרה או שם יפה לאותם התפקידים.
מחנכות בגן הילדים
אני לא יודעת אם שמתם לב לכך או לא, אבל לילדים אין את הכפתור הזה במוח שמודד א/נשים על פי ההשכלה האקדמית שלהם. לפי מה שאני מכירה, הילדים דווקא מודדים אותנו במדדים שונים לחלוטין, ואולי אפילו הניטרלים ביותר. הם מודדים אותנו לפי החום, הקבלה, האמפתיה והאנרגיות שהם מקבלים מאיתנו.
הילדה שבגן לא תפנה להחלפת חיתול לסייעת, ולפתרון קונפליקט עם חברה לגננת. היא תפנה למי שנמצאת שם. ומי נמצאת שם בחצר? הסייעת. הגננת בפנים בעבודה פרטנית בקבוצות קטנות, ככה למדנו בסמינר.
אין לי מושג איך ומנין הגיע המעמד הזה, אבל בשונה מכל התחומים בהם יש "מסייע" כאן יש הבדל תהומי בין הגדרת התפקיד לתפקיד בפועל. בסופו של יום, הסייעת, כמו הגננת, שתיהן מחנכות את הילדים. מעניקות כלים להתמודדות בעולם הגדול, סביבה תומכת ומפרה. הסיטואציות השונות שבגן הן הזמנויות למידה, אז איך קורה שרק חלק מהצוות מביא איתו כלים מקצועיים להתמודדות עם מצבים שונים בגן? פשוט מאוד. יש גננת! אשת מקצוע בכירה! למה שלא נתחייס לכל נשות החינוך כ"מחנכות". נעניק להן את הכלים הבסיסיים לעבודה מול ילדים, ובעיקר נעניק להן מקום מכבד מול ההורים ומול הילדים.
מחנכת או מנקה?
מה קורה בין הגננת לסייעת?
אני לעולם לא אשכח שיחה עם שי, בוגרת הגן שלי, כשפגשתי אותה ביום כיפור והיא רצה אלי לספר לי שבגן שלה יש את רחלי ויש את רבקה. שאלתי אותה עם מי היא משחקת הכי הרבה? והיא ענתה " אני הכי אוהבת לשחק עם רחלי למרות שהיא רק הסייעת". הרגשתי מחנק בגרון. הבנתי פתאום את המסר הנורא שאנחנו מעבירות לילדים במודל הזה: יש אנשים ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות. אין בי כוונה לבטל את הכשרתה של הגננת ואת תפקידה, יש בי רצון עז לאפשר ל"סייעות" לצאת מההגדרה המקטינה והמכווצת הזו, שאין בה כלום מלבד הקטנת אישה שיש בה הרבה יותר ממסייעת.
תארו לכן שהייתן מתעוררות בכל בוקר, עובדות את אותה העבודה הקשה, אתן מגיעות ראשונות ויוצאות אחרונות, גוזרות יחד עם הגננת צורות של נרות וסביבונים אבל את מחיאות הכפיים במסיבת חנוכה קיבלה הגננת. את, עמדת מאחור וראית איך את נשארת כתומכת, מאחורי הקלעים. איך היית מרגישה אילו היית במקום כזה? לא היית חשה רגשות שליליים? לא היתה מתעוררת בך תחושת התנגדות? אנטיגוניזם? לא פלא שבגנים רבים מתפתח שיח לא מכבד בין הגננת לסייעת, שיח של תסכול ותחרות, כי יש רק מקום ראשון אחד.
מעמד מול הילדים
ההגדרה "מחנכת" אינה מספיקה. לא די בהגדרה הזו כדי להעניק מעמד שווה לכלל המחנכות. חשוב לאפשר לכלל המחנכות מקום קבוע מול הילדים, כך שההגדרה לא תהיה בגדר סיסמא בלבד, אלא כגישה חינוכית.
הצד הראשון נמצא באחריות המחנכת המובילה (הגננת, אם אתן עדיין מתעקשות) לעשות גם את "תפקידה" של הסייעת. לעזור בהחלפת החיתולים, בארגון וניקיון הגן (רק רוצה להגיד, שגננת שלא מוכנה להחליף חיתול, אין לה מקום בחינוך) ומן הצד השני לאפשר למחנכת לקחת חלק אמתי ב"תפקידים" של המובילה. זה יכול להיות מפגש קצר (מפגש צהרים לדוגמא) אותו מתכננת ומכינה המחנכת עצמה, וגם שולחנות יצירה. בגן שלנו, כל מחנכת מעבירה מפגש במהלך היום. גם המובילה, וגם המשנית, שתיהן מעבירות מפגשים מול הילדים וכך אין פעם ממשי בין שתי המחנכות.
שולחנות יצירה ומפגשים לכל המחנכות
הרווח של כולנו
הנה הגענו לחלק החשוב ביותר. הרווח של כולנו. כל כך רחב שאי אפשר לתאר אותו במילים.
ראשית, המובילה עצמה מרוויחה חלוקה בנטל! מרגע שמחנכת הופכת לפרטנרית, היא תעניק לך שקט נפשי, גב ומשענת ובעיקר תוריד ממך את האחריות הרבה הזו, ולו במעט. תוכלי להרגיש שגם אם את לא נמצאת, יש מי שמובילה את הגן.
שנית, תרוויחו אוירה מדהימה בגן, על זה אני חותמת. אוירה של שותפות, של זרימה של תקשורת נעימה ומקרבת, המחנכות כולן יצמחו ואין מחזה מרגש יותר מנשות חינוך שצומחות במקום העבודה שלהן, מבטיחה לכן.
והפרס הגדול ביותר, הוא הדוגמא האישית. לא תאמינו כמה המודל הזה משפיע על האקלים החיובי בגן. הילדים מרגישים בנוח לפנות לכולן, וארנגיה הזורמת הזו מופנת גם כלפיהם. אין טינה, אין משקעים יש רק שיח מכבד ושוויוני. איך אפשר ללמד "האחר הוא אני", שיוון הזדמנויות, כשיום יום אנחנו מציגות בפני הילדים מודל מנוגד שכל כולו מעמדות וגזעים עליונים ותחתונים.
מזמינה אתכן לבקר בגן שלנו, גן ילדי הטבע הדמוקרטי ולהכיר מודל אחר, מאפשר זורם ונכון יותר.
בעולם מתוקן, בחלום שלי, כל נשות ואנשי החינוך היו מקבלות את אותה ההסמכה, והמובילה, היה זו שמחזיקה בידיה תכונות ניהוליות ויחסי אנוש מצויינים. עד אז, נסו לאמץ גם אתן את מודל "המחנכות" השוויני. זה הכי קרוב למצויין שיש לנו.
רוצה לשמוע עוד ולהכניס את מודל המחנכת גם לגן שלך? לחצי כאן, השאירי הודעה ואחזור אליך לשיחת יעוץ.
לא כל כך גננת 
מודל מקסים שבוודאות יצמיח מציאות נעימה יותר 🌿
אהבתיאהבתי